היום הרגיל שלי
אליסה רבינוביץ', כיתה ח', אורט אפרידר אשקלון
היי קוראים לי לאקי ואני רוצה לספר לכם על יום רגיל בחיי.
קמתי בין הרגליים של הבעלים שלי כששמעתי צליל ממש מעצבן. התהלכתי על המיטה כי הבנתי שאני לא יכול יותר לישון אז התחלתי לקק את הפנים של הבעלים שלי כדי שהם יקומו וישחקו איתי.
ברגע שהם קמו הלכתי איתם לאמבטיה והסתכלתי על מה שקורה סביבי, זה תמיד ככה, אני רק לא מבין מה עושים. הם משתמשים באיזה מקל ומכניסים אותו לפה שלהם ואז מזיזים אותו שם, ויש להם פה מלא בקצף לבן ויש גם את הצינור עם מים שבו הם שותפים את הפנים והפה, למה?, אני לא מבין.
אחרי כמה זמן אליסה לקחה אותי לטיול בחוץ, החתולה הצרפתית מסתבר שגרה למטה בשם ג'ולייט ממש מעצבנת ומציקה, אנחנו תמיד רבים איתה מכות. כשחזרנו הביתה הבעלים שלי התיישבו לאכול ולי הם נתנו את האוכל המגעיל הזה, כדורים כאלה חומים, אני לא אוהב אבל אכלתי כי הייתי רעב.
אחר כך כולם הלכו למשהו שניקרא עבודה ובית ספר, מעניין מה זה, הם נראים כל כך עייפים כשהם חוזרים. כשנשארתי לבד בבית ראיתי ציפור אחת בחוץ ורצתי אליה כי היא רצתה להיכנס אלי הביתה אבל נדפקתי בדלת זכוכית, למזלי מצאתי דרך החוצה והייתה מריבה ביני לבין הציפור המעצבנת הזאת. אחר כך נכנסתי הביתה והשתעממתי, ניסיתי לשחק בכדור אבל זה לא כיף לבד, בסוף נרדמתי.
התעוררתי כששמעתי שמישהו מצלצל בפעמון, ברור שהתחלתי לנבוח כדי להרחיק את האויבים מהבית שלי, אני השומר על הבטיחות של המקום שאני גר בו, נבחתי ממש חזק אבל אז אליסה נכנסה ואמרה שהתבלבלה בין האור לפעמון. לא עבר הרבה זמן ושוב הייתי בחוץ, כמה ניפלא בחוץ חשבתי, עד שראיתי את הזקנה עם השיער האדום ומקל ארוך, פחדתי שהיא תזיק לאליסה אז התחלתי לנבוח אליה שלא תתקרב אל אליסה ותכאיב לה.
כשחזרנו הביתה אליסה הלכה לחדר שלה אבל הדלת נשארה פתוחה. היא ישבה על הכיסא עם משהו טעים ביד ואכלה, ברור שמיד התחננתי שהיא תיתן לי גם ושאני אשב איתה על הברכיים שלה, וזה קרה, הדבר הזה היה ממש טעים. אני כנראה נרדמתי כי כשקמתי בחוץ כבר היה חשוך ושמעתי הרבה קולות בחוץ. כל המשפחה הייתה בבית ועוד פעם אכלה ולא נתנה לי את מה שהיא אוכלת, שוב האוכל המגעיל הזה שלי, הפעם לא אכלתי. אחרי עוד כמה זמן הלכתי אני והבעלים שלי לטיול לילי.
הזמן הכי אהוב אלי ביום הוא כשאני והבעלים שלי נשארים לבד ושוכבים על הרצפה, ועושים תנוחות מוזרות, הם קוראים לזה גימנסקיטה או גומניסקה אני לא ממש יודע, וגם מסתכלים על הדבר הזה עם התמונות הזזות בקיר. בסוף כשאני הולך לישון אני מבין שעוד יום מוצלח ומהממם עבר עלי בחיי, ואם המחשבה הזאת אני הולך לישון, אז לילה טוב לכולם.